הפקת סרטוני סטופ מושן אמנותיים
הפקת סרטוני סטופ מושן אמנותיים
הפקת סרטוני סטופ מושן אמנותיים
רעות זיסר | reutziser@gmail.com | Tel: 0508-423-045
המדריך השלם ליצירת סרטון סטופ מושן
אני מתרגשת להציג בפניכם את המדריך השלם ליצירת סרטון סטופ מושן.
קשה להקיף במדריך אחד את כל הידע שדרוש לצורך הפקת סרטון כזה, כך שהמדריך הזה למעשה מהווה
תקציר שמסכם את עיקרי הדברים מבלי לצלול לעומק לכל נושא ונושא.
התכנית שלי בהמשך (כל כחודש וחצי בערך, בלי נדר)
להעלות מדריכים מורחבים לנושאים השונים שמובאים במדריך זה.
קריאה מהנה!
1. מבוא ליצירת סרטון סטופ מושן
מהי אנימציית סטופ מושן?
אנימציית סטופ מושן היא טכניקת אנימציה בה מצלמים אובייקטים בפריימים בודדים, כאשר בין פריים לפריים האובייקטים מוזזים מעט. כאשר מריצים את התמונות ברצף, נוצרת אשליה של תנועה. אנימציית סטופ מושן מזוהה בעיקר עם תנועה של בובות (קינג קונג), אך בפועל הטכניקה מאפשרת להנפיש מגוון רחב של אובייקטים ודמויות.
דוגמה לאנימציית סטופ מושן, הנפשה של דף מתקפל:
דוגמה לאנימציית סטופ מושן, הרכבה של פאזל:
אנימציית סטופ מושן היא טכניקת אנימציה קלילה וכיפית. היא מאופיינת בצ'ארם אמנותי שפחות בא לידי ביטוי בטכניקות אנימציה דיגיטליות מודרניות. הטכניקה היא ותיקה ופופולרית, ובעבר הייתה בהישג היד של אולפנים עתירי תקציב בלבד. כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, בדגש על המחשוב הביתי ומצלמות דיגיטלית, הפקת סרטון סטופ מושן נהפך לבר-השגה למשתמש הביתי. מצלמות הרפיקלס הראשונות שהושקו בשנת 2007 למעשה הנגישו את הטכניקה למשתמשים הפרטיים. פעם, רק לאחר פיתוח התמונות ניתן היה לדעת אם האנימציה הצליחה (ואם לא – צריך היה להתחיל מהתחלה). לכן נדרשו פתרונות יצירתיים כדי לנסות ולבקר את הצילומים לפני פיתוח התמונות. בעידן הדיגיטלי יש בידנו יכולת לבקר את העבודה בזמן אמת – יכולת שמסייעת מאד ליצירת סרטון סטופ מושן מוצלח. אנחנו למעשה חשופים כל הזמן לסרטוני סטופ מושן ללא ידיעתנו – ברשתות החברתיות, סרטי קולנוע, פרסומות בטלוויזיה וסרטי תדמית של חברות.
באנימציית סטופ מושן הדגש המרכזי הוא על הפן היצירתי והאמנותי, ולעיתים גם ההומוריסטי. החלק הארי של העבודה הוא בהכנות לסרט: כתיבת עלילה, בחירת חומרים, הכנת דמויות ואובייקטים ובניית סט צילום איכותי. שלב הצילום הוא באופן יחסי קצר, אלא אם הדמויות הן תלת ממדיות ומורכבות במיוחד. יחד עם זאת, אנימציית סטופ מושן היא תובענית במיוחד בשלב הצילום – יש מקום קטן מאד לשגיאות, ובמידה ונעשות שגיאות אז ייתכן ויידרש לצלם מחדש סצנה שלמה. בנוסף לכך, שגיאות מתגלות בשלב מאוחר, לאחר העברת התמונות למחשב (אלא אם השגיאה בולטת לעין דרך מסך המצלמה). שלב העריכה במחשב גם הוא קצר באופן יחסי, בתנאי שלא משתגעים עם האפקטים.
דוגמאות לסרטוני סטופ מושן (כדי לשטוף את העיניים...) :
-
"Western Spaghetti" של Pes – כמה שהרעיון גאוני, ככה הביצוע מרהיב. בסרטון הזה ניכר מה שכתבתי לעיל – על חשיבות היצירתיות והפן האמנותי בטכניקה הזו. PES מדגים הכנת ספגטי עם באמצעות באובייקטים יום-יומיים כגון גומיות, קוביות וכלי מטבח בביצוע מדהים.
-
"Her morning elegance" של אורן לביא – סרטון סטופ מושן ישראלי מפורסם משנת 2009 בו מונפש סיפור אנושי מופשט. הדמויות הן אנושיות ו"מזיזות" אובייקטים שונים על גבי מיטה. לקראת סוף הסרט יש קישור ל"מאחורי הקלעים" ובו מוסבר כיצד הסרטון צולם – 2000+ פריימים ובניית עלילה במהלך חודש וחצי טרם הצילום.
-
"Euphoria" של Guidies – סרטון שמשלב אובייקטים יום יומיים (ברזים וצנרת) ועבודת חמר מדהימה שמונפשת לכדי צורות ריאליסטיות ברמת גימור גבוהה מאד. יש ליוצר עוד מספר סרטונים בו הוא מעצב דמויות הזויות למדי באמצעות החמר.
-
"ניושה" של לירן קפל ויעל דקל – סרטון עטור פרסים בטכניקת סטופ מושן משולב באנימציה קלאסית. לירן מספרת את סיפורה של סבתא – נעמי קפל, בזמן השואה, במסגרת של פרויקט גמר במכללה. לירן מספרת שלקח לה שנתיים (!) להפיק את הסרט מקצה לקצה, וששלב הצילומים בלבד ארך חצי שנה. אפשר לראות את עבודתה מאחורי הקלעים כאן.
ועוד כמה יצירות שלי (בכל זאת.. :))
-
"שנה טובה" – סרטון שיצרתי עבור תחרות איחולים פנימית של חברת רפאל. המשימה הייתה ליצור סרטון קצרצר שמאחל בצורה אלגנטית שנה טובה למחלקה אחרת. הסרטון זכה במקום הראשון בתחרות והמחלקה המאחלת זכתה בארוחת שף מפנקת.
-
70 שנה לקיבוץ– סרטון לחגיגות 70 שנה לקיבוץ, כל הסרטון מאויר בעבודה יד, חגיגי וצבעוני.
מה צריך כדי להפיק סרטון סטופ מושן?
היופי באנימציית סטופ מושן הוא שאין גבול לדמיון – השמיים הם (לא) הגבול. אנימציית סטופ מושן היא הזדמנות לבילוי איכותי עם הילדים שיכולים להציע שלל רעיונות לסרט מגניב. יחד עם זאת, היות ומדובר על טכניקה שדורשת מיומנות וניסיון, אני ממליצה להתחיל ברעיון פשוט וקל לביצוע. ניתן להתחיל בסצנה אחת בסיסית שאורכת 10-20 שניות בה אתם כותבים את שמכם עם סוכריות או פלסטלינה.
הרשת שוצפת וגועשת בכמויות של סרטי סטופ מושן, כך שאם אתם מחפשים השראה תוכלו לרשום ביוטיוב "Stop motion" ולהתרשם ממגוון דוגמאות מהעולם. צריך לזכור שהסרטונים שבראש רשימת החיפוש ככה"נ נעשו ע"י מקצוענים אז אל תהיו מדוכאים אם הסרטון שלכם לא יצא באותה הרמה :)
מצלמה ואביזרי עזר
השאיפה היא להשתמש מצלמת DSLR, עם יכולת לעבוד במצב ידני Manual כדי לשלוט בפרמטרי הצילום. ניתן גם להסתפק במצלמת פלאפון או טאבלט במידה וניתן לשלוט בפרמטרי הצילום, אם כי באופן טבעי תצטרכו להתאמץ כדי להגיע לתוצאה באותה האיכות (כאן ההזדמנות להזכיר את דנה ישראל שמעבירה סדנאות לפלאפון). בנוסף לכך, נדרשת חצובה כדי לייצב את המצלמה ושלט למצלמה להפעלה מרחוק. החצובה צריכה לאפשר הצבה יציבה של המצלמה בגובה מעל השולחן, כך שחצובות גמישות רבות-מפרקים הנפוצות מתאימות רק בתנאי שהן רובוסטיות מספיק.
סט צילום
הסט יכול להיות כל פינה בבית, אך צריך לכלול מספר אלמנטים בסיסיים שיאפשרו צילום של סרטון: תאורה מלאכותית קבועה, חדר חשוך (ניתן לסגור את הוילונות\תריסים) ומשטח עבודה יציב כגון שולחן\רצפה.
תוכנת עריכה
לאחר שצילמתם מאות ואלפי תמונות סטילס, תצטרכו לשזור אותם בתוכנת עריכה ולתזמן אותם כדי להפיק את הסרטון. בהנחה שיש לכם מחשב ביתי נייח או נייד שקניתם בשנים האחרונות, לא תהיה לכם בעיה לעשות את העבודה מבלי שהמחשב ידשדש. פרק 6 מוקדש לנושא העריכה- מוזמנים להרחיב את הקריאה שם.
הרבה סבלנות
יצירת סרטון סטופ מושן לא אורך דקה ולא דקותיים. נדרשת עבודת הכנה משמעותית לפני תחילת הצילומים ובאופן כללי עבודה יסודית בכל שלבי התהליך. כאמור, הטכניקה לא סלחנית לטעויות. אם שכחתם להכין דמות או רקע לצילום, או שהזזתם בטעות את המצלמה תוך כדי עבודה, ייתכן מאד שתצטרכו להתחיל מהתחלה.
אז קדימה, להכין את האובייקטיבים ולהתחיל לצלם!
2. כיצד בונים עלילה לסרטון סטופ מושן?
שלב בניית העלילה הוא השלב בו הרוח היצירתית שוצפת בנו. לדעתי, זהו השלב החשוב ביותר ליצירת לסרטון מוצלח. נרצה שהעלילה תהיה משמעותית, תוססת ועם פאנץ' מנצח. רצוי להשקיע זמן ומחשבה ואפילו לעשות סיעור מוחות קטן עם החברים או המשפחה ובכך לשמוע דעות שונות ומגוונות ולקבל פידבק לרעיונות שלנו.
-
השלב הראשון הוא בחירת נושא לסרטון (לדוגמא: חתונה, גיבורי על, חופשה משפחתית, בישול).
-
השלב השני הוא בחירת הנושא המרכזי של הסיפור, ו\או את המסר שרוצים להעביר בסרטון (לדוגמא, בחתונה: לספר על בני הזוג, בדגש על ההיכרות שלהם וחוויות משותפות. בבישול: לספר על מתכון של סבתא אסתר).
-
השלב השלישי הוא התעמקות לרמת הסצנות: בהתאם לחומרים שיש בידנו על הסיפור, נחלק את הסיפור למספר סצנות (לדוגמא, בחתונה: הכרות, חופשות משותפת, תחביבים משותפים. בבישול: רקע על הבישול של סבתא, מצרכים, חיתוך ירקות, בישול, תיבול, הגשה).
דגשים לכתיבת העלילה:
-
להעלות הכל על הכתב, לפרטי פרטים. לעיתים עוברים ימים ושבועות מרגע כתיבת העלילה ועד לצילומים בפועל, ולא נרצה שהרעיונות שהעלינו יישכחו. חוץ מזה, בואו נודה, ההשראה הטובה ביותר מגיעה בזמנים הכי מוזרים – רגע לפני שנרדמים, כשחופפים במקלחת, בדרך לעבודה וכדומה. בשלב הצילום, לצד האובייקטים תהיה עלילה מודפסת שתלווה את הצילומים.
-
בכתיבת העלילה יש לחשוב מראש (וכמובן להעלות על הכתב) דגשים "קטנים" אך משמעותיים שמוסיפים פלפל ופאנץ' לסצנות. דווקא הדגשים הקטנים הללו משדרגים את הסרטון ממעולה ל"וואו".
-
כבר בשלב כתיבת העלילה, נרצה לתכנן באילו חומרים האובייקטים יוכנו. כאן אין גבול לדמיון: אפשר לקחת חפצים מהבית ולהנפיש אותם (כלי מטבח, בגדים, צעצועים, כלי כתיבה, כלי עבודה), או לחלופין ליצור דמויות ואובייקטים באמצעות חומרים בסיסיים כגון נייר, פלסטלינה, מדבקות, ממתקים, לגו ועוד. צריך לזכור שהכנת אובייקטים מחומרים בסייסים אורכת הרבה זמן, ומשך הצילום מתארך. ולכן אני ממליצה להתנסות בכוון הזה רק לאחר שצברתם מעט קילומטראז' עם צילום חפצים "מוכנים מראש".
דוגמאות לחומרי עבודה:
 פלסטלינה |  אובייקטים תלת מימדיים |
|---|---|
 חומרים מהטבע |  ממתקים |
 צבעים |
אז כתבתם עלילה, השלב הבא הוא לבנות את סט הצילום.
3. בניית סט צילום מנצח ליצירה שלכם
הכנת סביבת עבודה:
הסרטון שתצרו יהיה ברקע ואווירה מסוימת, ועליכם לבחור רקע שמתאים לסיפור או המסר שתרצו להעביר. הרקע צריך להיות משטח פיסי שמאפשר את הנחת האובייקטים, ושאינו משבש את הצילום עצמו (לדוגמא, רקעים מבריקים בד"כ לא מומלצים). גם כאן אין גבול לדמיון: הרקע יכול להיות לוח חלק עם טקסטורות שונות, ארגז חול, אמבטיית מים, שטיח, משטח לגו, מגבת, מצעים, דשא סינטטי ועוד. חשוב לפני הצילום להשקיע בהכנת הרקע ולבדוק שאינו מלוכלך או מקופל.
דוגמאות לרקעים:
 |  דשא סינטטי |  פסטל סגול |
|---|---|---|
 פרקט |  |  אדמה |
 עץ לבן |  פסטל ורוד |  עץ בהיר |
 לוח שעם |  פסטל צהוב |  פרקט חום |
 נוצץ |  פסטל כחול |  לוח גיר |
 לוח מחיק |  צבעי מים |  חול |
טיפ:
לעתים החומרים מהם עשויים האובייקטים עלולים ללכלך את הרקע תוך כדי הצילום
(פלסטלינה \ חימר \ סוכריות וכדומה).
לדוגמה, פלסטלינה שנלחצת כנגד רקע של בריסטול לבן עלולה להשאיר סימן.
יש 3 דרכים להתמודד עם זה:
א. להימנע מראש משילוב של רקעים וחומרים שעלולים להכתים.
ב. לתכנן את הסצנה כך שהכתמים יהיו מכוסים תמיד ע"י אובייקטים.
ג. לעבוד בעדינות ולא ללחוץ את האובייקטים כנגד הרקע – ואז הכתמים יהיו מינימליים וכמעט לא נראים בתמונה
באנימציית סטופ מושן אור טבעי הוא האויב שלנו, מהסיבה הפשוטה שהשמש נעה במהלך היום כך שהתאורה משתנה. לפני תחילת הצילום נסגור תריסים ווילונות כדי שהשמש לא תשפיע לנו על הסט. יש להשתמש בתאורה מלאכותית, כאשר נרצה שהתאורה לא תהיה ישירה כדי שלא יווצר ברק או סינוור על האובייקטים או על הרקע. אני ממליצה להשתמש במנורת שולחן עם נורת פלורוסנט עדינה. כדי שהתאורה לא תהיה ישירה, צריך לפזר את קרני האור באמצעות כיסוי המנורה. אפשר לעשות זאת באמצעות סדין לבן, כיסוי לבן לכרית או אפילו חולצה לבנה. את התאורה רצוי לקבע לשולחן מכיוון שהזזת התאורה במהלך הצילום מיד תיראה בפריימים, וקשה לתקן אח"כ. בנוסף לכך יש לכבות מקורות אור נוספים אשר עלולים להשתנות במהלך הצילום: מסכי מחשב, טלוויזיה וכו'.
העמדת החצובה
זווית הצבה
ניתן להעמיד את המצלמה ביחס למשטח הצילום בזוויות שונות אשר ייתנו אפקט שונה. בד"כ באובייקטים דו ממדים נרצה לצלם אנכית ובאובייקטים תלת ממדים נרצה לצלם בזווית כדי ליצור תחושת עומק במרחב.
הצבה אנכית של מצלמת ריפלקס באמצעות מתקן ייעודי יציב
הצבה זוויתית של מצלמת ריפלקס באמצעות חצובה
הצבה זוויתית של פלאפון או טאבלט באמצעות חצובה גמישה וממשק אוניברסלי
דגשים:
-
יציבות – על החצובה להיות יציבה כדי שמגע קל או לחיצה על כפתורי המצלמה לא יזיז אותה. לצורך כך יש לפסוק את רגלי החצובה למקסימום האפשרי ולנעול את הרגליים במקומן. לאחר קביעת תנוחת המצלמה יש לנעול את דרגות הכיול של החצובה כדי שהמצלמה לא תזוז ביחס לחצובה.
-
לאחר הצבת החצובה, יש לסמן את מיקום רגלי החצובה על הרצפה למקרה שהיא תזוז. ניתן לעשות זאת באמצעות מסקינג-טייפ.
-
גובה (קשור לזום, בפרק הבא) – גובה המצלמה צריך להיות מותאם לסט הצילום כדי שתמונת המצלמה תכיל בצורה מיטבית את את הדמויות והרקע.
-
גישה למצלמה – מיקום המצלמה צריך להיות כזה שיאפשר גישה ללחיצה על כפתורי המצלמה והוצאת כרטיס זיכרון או סוללה. לשם כך יש לשמור על מרווח בריא של לפחות 20 ס"מ מעצמים אחרים כגון תאורה, קיר, רהיט וכדומה.
-
חיבור לממשקים חיצוניים – במידה ותרצו לחבר את המצלמה למסך בזמן אמת, או למקור מתח במקום הסוללה, תצטרכו להתחשב בכך בהתאם למיקום נקודות החשמל.
-
סעיף זה אמנם ישמע טריוויאלי, אבל הוא לא פחות חשוב מהסעיפים הקודמים. במהלך הצילום תידרשו ללכת הלוך ושוב, להביא אובייקטים, להתעסק עם המצלמה, לכוון את התאורה, להניע אובייקטים בפריים וכו' (סביר להניח שתמצאו את עצמכם בתנוחות מוזרות למדי שלא היו מביישות את הקמאה סוטרה). בקיצור – אתם זקוקים למקום עבודה פתוח ונטול מכשולים, אחרת העבודה תהיה מסורבלת, מה שישפיע לבסוף על התוצר הסופי. השאיפה היא שתהיה גישה של 360 מעלות לסט הצילום, במיוחד אם החצובה תופסת גזרה נכבדה מהסט.
דוגמא לסט צילום:
4. דגשים טכניים לצילום הסרטון
בפרק זה אסקור את האספקטים הטכניים שקשורים לתפעול המצלמה ודגשים שונים.
נרצה למצב את כל פרמטרי הצילום בתחילת הצילום כדי שלא ישתנו במהלכו ובכך להשיג פריימים חלקים ויפים.
טיפ:
רוב המסכים במצלמת ריפלקס קטנים מדי ואינם מספקים ע"מ לאמוד את טיב הפריים בצילום סטופ מושן. ניתן לחבר את המצלמה למסך מחשב או טלוויזיה ובכך לראות בזמן אמת את תוצרי הצילום. לצורך כך צריך כבל מתאים (צד אחד – למצלמה, צד שני – HDMI למסך).
את הצילום יש לבצע בפוקוס ידני ולא אוטומטי כדי שלא ישתנה במהלך הצילום, בהנחה שהמרחק של המצלמה מהאובייקטים קבוע. יש לשנות את הפוקוס במקרים הבאים:
-
הזזת המצלמה או אזור הצילום.
-
אובייקטים גבוהים במיוחד ביחס לשאר האובייקטים בסצנה, שאינם בפוקוס ורוצים שיהיו בפוקוס.
-
זום משמעותי של המצלמה (שעלול להוציא מפוקוס).
-
במידה ורוצים דיפוקוס בכוונה (תרגיל טוב למעברים או לסיום של סרטון).
המשולש הקדוש
זמן חשיפה, גודל צמצם ו- ISO
כמו בכל סגנון צילום אחר, צריך למצוא את הפשרה בין שלושת הפרמטרים כך שהתוצאה תתאים לכם. בסטופ מושן, כאמור, הצילום מתבצע תחת תאורה מלאכותית שאינה צפויה להשתנות, ומסיבה זה מראש נקבע את שלושה הפרמטרים טרם תחילת הצילום.
זמן החשיפה הוא למעשה חסר משמעות היות והאובייקט שמצולם הוא סטטי, ולכן אפשר להגדיר אותו כדרגת חופש למשחק עם כמות האור הרצויה. גודל הצמצם שולט על עומק המוקד ומאפשר הדגשת אובייקט באמצעות טשטוש הרקע שלו. מכיוון שאני כמעט תמיד מצלמת מכיוון האנכי אני מעדיפה לשמור על צמצם קטן (F#>10) כדי שבוודאות כל הפריים ייצא חד, ללא טשטוש. בצילום זוויתי ייתכן וצמצם פתוח רצוי כדי להדגיש את האובייקט. ISO הוא תוצאתי ולרוב יהיה נמוך, בשאיפה מתחת ל400. במידה ויוצא יותר מכך רצוי להגדיל את זמן החשיפה כדי שהתמונות תצאנה איכותיות יותר.
טיפ:
במהלך הצילום רצוי לבקר את הפריימים המצולמים, במיוחד לאחר כל שינוי של פרמטר (אם זה פוקוס, חשיפה או זום משמעותי). חשוב מאד לצלם כמה תמונות ולבחון במחשב שהתוצאה לשביעות רצונכם.
זום
בשלב הזום אנחנו למעשה קובעים את מגבלות הסצנה שלנו על גבי התמונה. זום OUT מוכתב ע"י גודל הרקע הקיים, כך לדוגמא אם יש לנו לוח לבן ברקע, בזום OUT גדול מדי נראה את שפות השולחן. לעומת זאת, הזום IN המקסימאלי מוכתב ע"י גודל הדמויות שאנחנו רוצים להציג בפריים, שכן זום IN גדול מדי יעלים את הדמויות שאינן במרכז התמונה. בעניין הזה חשוב לזכור את נושא הAspect ratio שיוסבר בהמשך - ייתכן ובמהלך עריכת הסרט קצוות הפריימים ייחתכו ואז נרצה בכוונה לצלם את הדמויות באזור מסוים מהפריים כדי לעקוף את הבעיה. ההמלצה היא שלא לשנות זום במהלך סצנה מסוימת באופן תדיר, מכיוון שזה מבלבל את הצופה ופוגם ברציפות של הסרטון.
יחד עם זאת, לעיתים לעשות זום במהלך הסצנה כדי להדגיש דמות מסוימת או ליצור אפקט כלשהו. אני אוהבת ליצור בסצנת סיום מעבר שמבוסס על זום IN שמסיים בצורה אלגנטית את הסרט (ראו 5 שניות אחרונות).
טיפ:
לעולם אל תתקמצנו בתמונות.
אם יש ספק לגבי טיב התמונה –
צלמו עוד אחת ליתר ביטחון.
White balance – איזון לבן
מכיוון שרובנו משתמשים במצלמה שלנו ביום יום בתנאים משתנים, האיזון הלבן מכוון לאוטומט ולרוב נשכח ומופחת בחשיבותו מהמשולש הקדוש. אך כאשר נצלם בתנאי תאורה קבועים, חשוב גם את האיזון הלבן להעביר למצב ידני ולקבוע אותו בהתאם לתאורה שיש בחדר: טונגסטן (אור צהוב) או פלורוסנט (או לבן). בד"כ נעדיף רקע לבנבן יותר שנראה יותר אלגנטי.
רזולוציה
ההתייחסות לנושא הרזולוציה היא מעט שונה כאשר מדובר על סרטון סטופ מושן: באופן טבעי אנחנו שואפים לצלם ברזולוציה הגבוהה ביותר, מכיוון שכך (לכאורה) מניבים סרטון איכותי יותר. זה נכון, עד גבול מסוים, שנחצה לפני כמה שנים טובות. למעשה, המלצתי היא לצלם ברזולוציה הנמוכה ביותר שמציעה המצלמה, כל עוד הרזולוציה אינה נמוכה יותר מהרזולוציה שצפויה בסרטון הערוך. ההסבר לכך מתחלק לשניים:
-
הרזולוציה של מצלמת הסטילס מודרניות היא משוגעת לגמרי. היא גבוהה בהרבה מהרזולוציה שמתקבלת בצילום וידאו. מכיוון שסרטון סטופ מושן מורכב מהרבה תמונות סטילס, הרזולוציה שמתקבלת היא גבוהה בהרבה מסרטון וידיאו ממוצע. כדי לסבר את האוזן, הרזולוציה הנמוכה ביותר שניתן לצלם במצלמה שלי היא 2992X2000, בעוד שאני יוצרת סרטון HD ברזולוציה של 1440X1080 – רזולוציה מקסימאלית של מקרנים ומסכי טלוויזיה המוצעים כיום בשוק. כך למעשה אני מאבדת מאיכות התמונה בהפקת הסרטון (למרות שאני מצלמת ברזולוציה הנמוכה ביותר האפשרית!), אך אין זה משנה לי מכיוון שהמקרנים\מסכים עצמם מהווים את מגבלת האיכות.
-
במהלך עריכת הסרטון תידרשו לייבא לתוכנת העריכה מאות או אלפי תמונות במקביל, וזה דורש משאבי מחשב רבים. השאיפה היא לעבוד עם תמונות קטנות ככל הניתן, אחרת המחשב יתקשה לסחוב ויגמגם במהלך העריכה.
יחס גובה רוחב – Aspect ratio
כאשר ניגשים לצלם סרטון סטופ מושן, חשוב מאד להבין מהו היחס גובה רוחב שיש למכשיר שלכם. למצלמת DSLR סטנדרטית יש יחס של 3:2, למצלמה דיגיטלית פשוטה 4:3 ולרוב המכשירים הסלולריים יש יחס של 16:9. במהלך עריכת הסרטון תצטרכו להתאים אותו ליחס סרטון סטנדרטי של 4:3 או 16:9, בהתאם למכשיר בו תרצו להציג את הסרטון (מסך מחשב או טלוויזיה – 16:9, מקרן – 4:3). מהלך העריכה, כאשר תעברו מפורמט אחד לשני, חלק מהתמונה תיחתך. כך לדוגמא, כאשר עוברים מיחס של 3:2 ליחס של 4:3, קצוות התמונה מימין ומשמאל ייחתכו.
ניתן לראות בדוגמא הבאה כיצד קצוות הרקע (לוח עץ) נראות בתוך הפריים, דבר שאינו רצוי. לכן אני מתכננת מראש את הזום כך שהקצוות תחתכנה במעבר ליחס של 4:3.
מדובר על נושא טכני ומבלבל, לכן כתבתי מדריך מיוחד לנושא.
טיפ:
לפי תחילת הצילום, סמנו מראש את האזורים שעתידים להיחתך בעריכה עקב מעבר בין יחסי גובה - רוחב.
זה יעזור לכם להבין מתי אובייקט נכנס ויוצא מהפריים.
חישוב כמות הפריימים הדרושים לסרטון
לפני שתתחילו לצלם, תצטרכו לעשות חישוב קטן כדי להבין מהו קצב הפריימים שבו תצטרכו לצלם. ככל שתרצו סרטון חלק יותר ועם מעברים פחות גסים, תצטרכו לצלם יותר פריימים בשנייה. זה בייחוד מומלץ אם ישנה תנועה מהירה של אובייקטים לאורך הפריים. עבור תנועה חלקה אני ממליצה 10 פריימים בשנייה או יותר. כך לדוגמא עבור סרטון באורך 10 שניות בעל אופי תנועה מהיר של האובייקטים יידרשו 10X10=100 פריימים. בתנועות 'איטיות' יותר (לדוגמא – טקסט רץ) תשאפו לקצב איטי יותר – 5 פריימים בשנייה.
5. קדימה מצלמים
וואו, איזו דרך עברנו.
חשבנו על רעיון, בנינו עלילה, הכנו אובייקטים, ייעדנו פינת עבודה, סדרנו את התאורה, העמדנו את המצלמה, הכל מחובר ומוכן.
עכשיו מתחיל הקטע הכיפי :)
כמה פעולות רגע לפני שמצלמים, חשוב לוודא ש:
-
שיש מרחב עבודה - גישה להזזת האובייקטים מבלי לפגוע בחצובה או בתאורה.
-
שהאובייקטים מסודרים לפי סדר הסצנות, ושהעלילה מודפסת ומונחת לפניכם.
-
שהרקע מקובע לשולחן ולא יזוז במהלך הצילום.
-
שאין מקורות אור בחדר אשר עלולים להשתנות במהלך הצילום.
-
שהסלולה במצלמה טעונה.
-
שאיכות הצילום היא מספקת (לא מופרזת ולא ירודה).
-
שרואים את התמונה על המסך (אם זה מסך של הטאבלט, סמארטפון או Liveview של מצלמת ריפלקס).
-
שהתמונות שמתקבלות הן לטעמכם (צלמו מספר פריימים לניסיון ובדקו את התוצאות).
תתחילו בצילום תמונה בודדת של האובייקט במצבו ההתחלתי. תזיזו את האובייקט (או אובייקטים) מעט, ותצלמו שוב, וחוזר חלילה. תנסו להזיז את האובייקט באותו המרחק בין פריים לפריים.
לאחר סצנה אחת, תבדקו בתוכנת העריכה שהסרטון מתהווה כפי שתכננתם. כמה נושאים לשים לב אליהם: פוקוס, מיקום האובייקטים בתמונה (ייתכן שייחתך, זוכרים?), קצב התנועה, תאורה (אין סינוורים) ואיזון לבן. לבדיקה הזאת חשיבות רבה שכן היא מעידה על טיב הצילומים בתחילת הדרך, וככל ששגיאה תתגלה בתחילת הדרך כך יהיה קל יותר לתקן אותה.
טיפ:
בצילום אנימציה עם מצלמת ריפלקס סביר שלאחר כמה סצינות הסוללה תתחיל להתרוקן.
ניתן לרכוש מטעני קיר במחיר של כ-200 ₪ מאתרים
כמו Ebay, אך היזהרו מזיופים זולים.
6. עריכה במחשב
עריכת סרטון סטופ מושן בעזרת תוכנות מחשב פשוטות
השלבים הארוכים מאחוריכם. עריכת סרטון סטופ מושן היא לרוב פשוטה (בהנחה שאין צורך לעשות טאצ'אפים לתמונות) וכוללת ייבוא תמונות, הגדרת מהירות פריימים, הוספת טקסט \ מוסיקה וייצוא הסרטון.
חשוב לציין שיש מגוון רחב של אפליקציות או תוכנות ליצירת סרטוני סטופ מושן. באופן טבעי לכל תוכנה יש את היתרונות והחסרונות שלה.
אני ממליצה על התוכנות הבאות:
- Video Editor, כלי לעריכת סרטונים כחלק מתוכנת Photos של Windows. הכלי מאפשר ליצור ולערוך סרטונים פשוטים, להוסיף מוזיקה, טקסט, פילטרים, ואפקטים תלת-מימדיים כדי להפיח חיים בסרטונים שלכם (ע"י חיפוש פשוט במחשב תוכלו למצוא את התוכנה)
- יוצר הסרטים של חלונות "מובי מייקר" (Windows Movie Maker)
בידקו אם קיימת אצלכם במחשב. במידה והיא קיימת נהדר! כלי מצוין ונוח לעריכה. במידה ולא קיימת אני לא ממליצה להוריד אותה (מיקרוסופט חדלו לשווק את התוכנה ב2017)
-תוכנה נוספת מומלצת היא: "פילמורה" (Filmora)
תוכנה מאוד ידידותית וקלה לשימוש, מקצועית יותר. מתאימה לעורך המתחיל, קלה ללמידה ונוחה לשימוש. יש בה המון אפקטים, מעברים, מוזיקה, אובייקטים שאפשר לשלב וליצור סרטונים יפים, מגוונים ומעניינים. ניתן להוריד את התוכנה לניסיון ולאחר מכן התוכנה בתשלום. המחיר בהחלט סביר ומשלמים לשנה שלמה. להורדה
שלבים בעריכת הסרטון:
-
ייבאו את התמונות לתוך התוכנה. העבירו את כל התמונות לתיקיה חדשה בשולחן העבודה, ותמיינו אותם לפי תאריך או מספרו אותם בסדר עולה כדי שבעת העברתם לתוכנה הם יהיו מסודרים בסדר כרונולוגי.
-
ערכו וקבעו אורך כל פריים. ניתן לקבוע זאת לקבוצת פריימים או לכולם ביחד. תנו מספיק זמן למקומות שיש בהם טקסטים או לפריימים שאתם רוצים שהצופה יתבונן ויבין מה הוא רואה. אני קוראת לזה: פריים כולל. תמיד לתת זמן ממושך יותר לפריים הכולל בעוד שלמעברים, ליציאות ולכניסות של האיורים/האובייקטים אפשר לתת זמן מהיר יותר ואחיד. מיחקו פריימים מיותרים/מטושטשים.
-
קבעו את היחס רוחב-גובה של הסרטון. 4:3 או 16:9. כל אפשרות תגרור חיתוך אחר של הפריים, אלא אם צילמתם ביחס מסויים ואתם שומרים עליו בסרטון. האפשרות היא תחת לשונית Project. ממליצה תמיד על 16:9 יחס שמתאים ללפטו
-
הריצו תצוגה מקדימה של הסרטון. בהתאם להרצה תוכלו לבצע שינויים במהירות הפריימים כדי שהסרטון יקלע לטעמכם. אם הסרטון נראה איטי מדי בחלק מסוים אז נסו להקטין את אורכם של כמה פריימים בודדים בחלק הזה (ולהפך). זכרו שאין חובה להשתמש בכל הפריימים, ולעיתים דווקא יהיה עדיף להסיר מספר פריימים מאשר לקצר אחרים.
-
הוסיפו טקסט או מוסיקה. ברגע שהתכנסתם עם התצוגה המקדימה, זה הזמן להוסיף טקסט בתחילת הסרטון או בסופו. ניתן גם להוסיף כתוביות תוך כדי הסרטון. המוסיקה צריכה להתאים לקצב הכללי של הסרטון כך שצריך לעשות כווננים עדינים באורך הפריימים. בד"כ רצוי להתחיל ולסיים את המוסיקה בצורה הדרגתית (Fade in, Fade out).
הדובדבן שבקצפת! הסרטון מוכן :)
-
ייצוא הסרטון. ניתן לייצא במספר רב של פורמטים ורזולוציות. המלצתי היא להפיק אותו בפורמט MP4 וברזולוציה המקסימלית שהתוכנה מאפשרת כדי שיהיה אפשר להעלות ליוטיוב ב HD. הרזולוציה תהיה 1440X1080 עבור יחס של 4:3 ו 1920X1080 עבור יחס של 16:9.
7. סיכום
לסיכום, במדריך תמציתי לרכז את השלבים, הדגשים והטיפים השונים להפקת סרטון סטופ מושן ביתי.
אם הגעתם עד לכאן אז כנראה שבאמת האש האמנותית בוערת בכם, כל הכבוד!
מכיוון שככל הנראה בזמן הצילומים לא תשבו מול למחשב, הכנתי שני מסמכים שתוכלו להדפיס ושילוו אתכם במהלך הצילומים:
ריכוז טיפים להפקת סרטון סטופ מושן
צ'ק ליסט - רגע לפני צילום סרטון סטופ מושן
בנוסף, במידה ויש לכם כוונה להקרין את הסרט שהכנתם במסגרת אירוע, אני ממליצה בחום לקרוא מאילו מוקשים כדאי להיזהר.